השומן בגופנו
1. רקמת השומן נחשבה בעבר למקום אגירה של עודפי הקלוריות,
אך היא הרבה יותר מסתם מחסן. זוהי רקמה פעילה,
המפרישה הורמונים, חומצות שומן וחומרים מעודדי דלקת
שמזיקים לגופנו (כל המחלות האיומות נגרמות מהשומנים),
ומשמשת גם כמחסן לתקופות מחסור.
2. מספר תאי השומן בגוף גדל עד סיום גיל ההתבגרות (גיל 18 עד 20).
לאחר מכן התאים יכולים לשנות את נפחם
(להתנפח או להתכווץ בהתאם לשינויים במשקל) אך הם אינם משנים את מספרם.
לאור עובדה זו, לילד שמן יש יותר סיכויים להיות מבוגר שמן כיוון
שיהיו לו יותר תאי שומן בגוף.
3. אי אפשר להפוך שומן לשריר. תאי השומן כאמור מתרבים עד גיל 20,
ולאחר מכן רק משנים את נפחם. ביצוע פעילות גופנית לא יקטין את
מספר תאי השומן שלכם ולא יהפוך אותם לשריר, אך הוא יכול להשפיע
לטובה על הקטנת נפח תאי השומן, הן במנגנונים של גרעון קלורי
(בתנאי שלא מפצים בדיאטה - לכן נדרש לאכול מזון לא מעובד)
והן במנגנונים הורמונאליים.
4. זו לא הכמות, זו האיכות: מסתבר שאין לנו סוג אחד של שומן אלא
לפחות שני סוגים של רקמות שומן שונות לחלוטין זו מזו במיקום
ובתפקוד: רקמת השומן העמוקה (הנקראת גם הרקמה הויסצרלית
או התוך בטנית) שמקיפה את האיברים הפנימיים, ורקמת השומן
השטחית (התת עורית). רקמת השומן העמוקה ממוקמת סביב הבטן
אך היא הרבה יותר מסתם מחסן. זוהי רקמה פעילה,
המפרישה הורמונים, חומצות שומן וחומרים מעודדי דלקת
שמזיקים לגופנו (כל המחלות האיומות נגרמות מהשומנים),
ומשמשת גם כמחסן לתקופות מחסור.
2. מספר תאי השומן בגוף גדל עד סיום גיל ההתבגרות (גיל 18 עד 20).
לאחר מכן התאים יכולים לשנות את נפחם
(להתנפח או להתכווץ בהתאם לשינויים במשקל) אך הם אינם משנים את מספרם.
לאור עובדה זו, לילד שמן יש יותר סיכויים להיות מבוגר שמן כיוון
שיהיו לו יותר תאי שומן בגוף.
3. אי אפשר להפוך שומן לשריר. תאי השומן כאמור מתרבים עד גיל 20,
ולאחר מכן רק משנים את נפחם. ביצוע פעילות גופנית לא יקטין את
מספר תאי השומן שלכם ולא יהפוך אותם לשריר, אך הוא יכול להשפיע
לטובה על הקטנת נפח תאי השומן, הן במנגנונים של גרעון קלורי
(בתנאי שלא מפצים בדיאטה - לכן נדרש לאכול מזון לא מעובד)
והן במנגנונים הורמונאליים.
4. זו לא הכמות, זו האיכות: מסתבר שאין לנו סוג אחד של שומן אלא
לפחות שני סוגים של רקמות שומן שונות לחלוטין זו מזו במיקום
ובתפקוד: רקמת השומן העמוקה (הנקראת גם הרקמה הויסצרלית
או התוך בטנית) שמקיפה את האיברים הפנימיים, ורקמת השומן
השטחית (התת עורית). רקמת השומן העמוקה ממוקמת סביב הבטן
ולכן נקראת וגם מתבטאת בהשמנה תוך בטנית, והיא הרקמה המסוכנת
הקשורה למחלות לב וכלי דם.
5. הגודל לא קובע: כמות רקמת השומן העמוקה אינה עומדת ביחס ישר
למשקל הגוף או לאחוז השומן. זה אומר שלשני אנשים באותו המשקל
יכול להיות הרכב שונה של רקמת השומן, בין אם הם רזים או שמנים.
מי מביניהם שיש לו יותר שומן בטני עמוק (רקמת שומן תוך בטנית)
הוא זה שנמצא בסיכון יתר לפתח מחלות הקשורות להשמנה,
על אף שמשקלו זהה לאדם השני.
6. שמן-בריא ורזה-חולה: כיוון שכמות השומן העמוק היא זו שמשפיעה
על הסיכוי למחלות, ולא סך השומן בגוף, אנשים שנחשבים רזים יכולים
להיות בעלי "השמנה מטאבולית", כלומר צבירה של שומן עמוק
(השמנה תוך בטנית) המעידה על סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
במקרה ההפוך נוכל לפגוש "שמן-בריא", אדם שנמצא בעודף משקל
לפי המדדים של יחס משקל לגוף (BMI), אך אין לו רמה גבוהה של
שומן עמוק (השמנה תוך בטנית) ולכן בדרך כלל לא נראה אצלו סוכרת,
לחץ דם או מחלות לב.
7. הגורמים שיקבעו כמה רקמת שומן עמוק תצטבר לנו עדיין לא מובנים לגמרי.
ידוע כי קצב צבירת השומן הבטני העמוק שונה מאדם לאדם ותלוי בין היתר
במוצא אתני ובמין, אך גם באורח החיים שלנו ובפרט בתזונה ובפעילות הגופנית.
מחקרים שנערכו בבעלי חיים מצאו ששומן טראנס
(שומן צמחי מוקשה הנמצא בשימוש בתעשייה בעיקר במזונות מעובדים
ובחטיפים שאנו נותנים לילדינו לאכול) וסוכרים פשוטים
(הנמצאים בכמות עצומה במשקאות ממותקים ובמיצים קנויים)
מעלים את כמות רקמת השומן הבטני העמוק.
לעומת זאת שומן בריא כמו שמן זית ייאגר ברקמת השומן התת עורית,
שאינה מסוכנת כמו זו העמוקה. כאמור זהו תחום חדש,
ועדיין אין מחקרים בבני אדם שיוכיחו טענה זו.
8. מזון מעובד, חטיפים, שומן טראנס ושתיית קולה מגדילה את
רקמת השומן העמוק המסוכנת ושתייה מתוקה הם חומרים המזיקים
לגוף הרבה מעבר לעלייה הנגרמת במשקל, הם גורמים להגדלה של
רקמת השומן העמוק המסוכנת. ובקיצור, תעזבו את הדיאטה ועברו
לאורח חיים בריא, אכלו אוכל איכותי מזון לא מעובד ושלבו פעילות
גופנית כמה שאתם יכולים.
️
הקשורה למחלות לב וכלי דם.
5. הגודל לא קובע: כמות רקמת השומן העמוקה אינה עומדת ביחס ישר
למשקל הגוף או לאחוז השומן. זה אומר שלשני אנשים באותו המשקל
יכול להיות הרכב שונה של רקמת השומן, בין אם הם רזים או שמנים.
מי מביניהם שיש לו יותר שומן בטני עמוק (רקמת שומן תוך בטנית)
הוא זה שנמצא בסיכון יתר לפתח מחלות הקשורות להשמנה,
על אף שמשקלו זהה לאדם השני.
6. שמן-בריא ורזה-חולה: כיוון שכמות השומן העמוק היא זו שמשפיעה
על הסיכוי למחלות, ולא סך השומן בגוף, אנשים שנחשבים רזים יכולים
להיות בעלי "השמנה מטאבולית", כלומר צבירה של שומן עמוק
(השמנה תוך בטנית) המעידה על סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
במקרה ההפוך נוכל לפגוש "שמן-בריא", אדם שנמצא בעודף משקל
לפי המדדים של יחס משקל לגוף (BMI), אך אין לו רמה גבוהה של
שומן עמוק (השמנה תוך בטנית) ולכן בדרך כלל לא נראה אצלו סוכרת,
לחץ דם או מחלות לב.
7. הגורמים שיקבעו כמה רקמת שומן עמוק תצטבר לנו עדיין לא מובנים לגמרי.
ידוע כי קצב צבירת השומן הבטני העמוק שונה מאדם לאדם ותלוי בין היתר
במוצא אתני ובמין, אך גם באורח החיים שלנו ובפרט בתזונה ובפעילות הגופנית.
מחקרים שנערכו בבעלי חיים מצאו ששומן טראנס
(שומן צמחי מוקשה הנמצא בשימוש בתעשייה בעיקר במזונות מעובדים
ובחטיפים שאנו נותנים לילדינו לאכול) וסוכרים פשוטים
(הנמצאים בכמות עצומה במשקאות ממותקים ובמיצים קנויים)
מעלים את כמות רקמת השומן הבטני העמוק.
לעומת זאת שומן בריא כמו שמן זית ייאגר ברקמת השומן התת עורית,
שאינה מסוכנת כמו זו העמוקה. כאמור זהו תחום חדש,
ועדיין אין מחקרים בבני אדם שיוכיחו טענה זו.
8. מזון מעובד, חטיפים, שומן טראנס ושתיית קולה מגדילה את
רקמת השומן העמוק המסוכנת ושתייה מתוקה הם חומרים המזיקים
לגוף הרבה מעבר לעלייה הנגרמת במשקל, הם גורמים להגדלה של
רקמת השומן העמוק המסוכנת. ובקיצור, תעזבו את הדיאטה ועברו
לאורח חיים בריא, אכלו אוכל איכותי מזון לא מעובד ושלבו פעילות
גופנית כמה שאתם יכולים.
️
בברכה,
יולי לב
מייסד ויו״ר VixiV ו CDR
השאר תגובה